יש לי כבוד לפעם שניה!
לפני כמה חודשים הענקתי סחלב לחברה טובה שלי. מאז הפרחים הספיקו לנבול, אך היא המשיכה להשקות את הסחלב. הבוקר קיבלתי ממנה את ההודעה הבאה:
"התעוררתי הבוקר והסחלב היה פתוח".
כשהיינו בשליחות בקנדה, עברנו, בשנה הראשונה, תהליך ארוך של הסתגלות: לארץ שונה, שפה שונה, אקלים שונה, מקום עבודה חדש, ובתי ספר חדשים. בשנה השניה, הכל היה כבר הרבה יותר קל. פעם שאל מישהו חכם, בבדיחוּת-הדעת: מדוע אי אפשר להביא שליחים שיתחילו את השליחות ישר מהשנה השניה?!
בפעם הראשונה כשהגיעה ביקורת לבית הספר שאני מנהלת, שקשקתי ולא הייתי רגועה לפני, כשהגיעה ביקורת בפעם השניה, התייחסתי אליה כאל משחק.
יש לי כבוד לניסיון, יש לי כבוד למבוגרים, יש לי כבוד למי שמחדש הרגלי תזונה ובריאות, יש לי כבוד לזוגיות שניה, יש לי כבוד לפעם שניה!
ויש לי כבוד לסחלב שפורח בפעם השניה!
מה מיוחד כל כך בלעשות משהו בפעם השניה, השלישית וכו'? מדוע הניסון כל כך חשוב?
א. לומדים מטעויות.
ב. עוברים זאת ביתר קלילות.
ג. ההרגל הופך לטבע ולכן זה הופך לחלק מאיתנו.
אז אל תתיאשו, זכרו שכמעט תמיד, יש לפחות פעם שניה!
